מאת: אורן סעיד
בפרשתנו מסופר על מלחמת העולם הראשונה, בין ארבעת מלכי עבר הנהר לחמשת מלכי כיכר הירדן.
אין הכוונה למלחמה שנטשה בין מעצמות המרכז (גרמניה, אוסטריה-הונגריה, בולגריה ותורכיה) לבין 24 מעצמות מרחבי העולם (מעצמות ההסכמה) בשנים 1918-1914, אלא למלחמה הגדולה הראשונה בין מלכים שהיתה בעולם, כפי שמסופר בפרשתנו, מלחמת ארבעת המלכים נגד החמשה, שהתרחשה בסביבות שנת 2000 ליצירה.
הרקע למלחמה
בימי אברהם אבינו התאחדו ארבעה מלכים – מלכי עבר הנהר וכבשו יחד את כל עבר הירדן, שבו שלטו חמשת מלכי כיכר הירדן[1]: "וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר אַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם. עָשׂוּ מִלְחָמָה אֶת בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם וְאֶת בִּרְשַׁע מֶלֶךְ עֲמֹרָה שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צְבוֹיִים וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא צֹעַר" (יד, א-ב). לאחר שארבעת המלכים כבשו את אזור הירדן, הם שיעבדו אותו במשך שתים עשרה שנה, עד שבשנת השלוש עשרה מרדו חמשת מלכי כיכר הירדן ונלחמו בהם (יד, ד). יש שפירשו כי דברי הפסוק "וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָרָדוּ" (יד, ד) לא מתאר רק את העובדה שמרדו לאחר שתים עשרה שנות שיעבוד אלא גם כי הם מרדו שלוש עשרה שנה[2].
אברהם מביס את ארבעת המלכים, איור מאת אנטוניו טמפסטה משנת 1613 מתוך ויקימדיה |
מהלך המלחמה[3]
בשנה הארבע עשרה למלחמה, עלה כדרלעומר והמלכים שאיתו להחזיר את השליטה על חמשת המלכים המורדים - "וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם וְאֶת הַזּוּזִים בְּהָם וְאֵת הָאֵימִים בְּשָׁוֵה קִרְיָתָיִם. וְאֶת הַחֹרִי בְּהַרְרָם שֵׂעִיר עַד אֵיל פָּארָן אֲשֶׁר עַל הַמִּדְבָּר" (יד, ה-ו). המלכים נערכו למלחמה ב"עֵמֶק הַשִּׂדִּים" – הוא ים המלח[4] (יד, ג), שהיה מלא ב"בֶּאֱרֹת בֶּאֱרֹת חֵמָר" (יד, י). חמשת המלכים הפסידו את המלחמה, וברחו מפני האויב, ובעת מנוסתם - חלקם נפלו לתוך בורות, וחלקם נמלטו להרים. מלכי סדום ועמורה וכל תושביה, נלקחו לשבי, ובין השבויים היה בן אחיו של אברהם אבינו: לוט.
אברם - דודו של לוט, ששמע על צרתו מיהר וגייס את כל אנשי ביתו שהיו 318 איש, ולימד אותם להשתמש בכלי מלחמה (חרב, מגן וכדומה), והלכו עימו לקרב נגד ארבעת המלכים. הקרב נמשך עד חצי הלילה ובו הרג אברם את המלכים והציל את לוט ואנשי סדום ורכושם.
אַמְרָפֶל
התורה מצינת שהמלחמה התרחשה בתקופת "אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר" (יד, א). רש"י מציין (יד, א) על פי המדרש[5] שאַמְרָפֶל הוא נמרוד, שמלך על שִׁנְעָר – היא בבל, כפי שהתורה מציינת במקום אחר: "וְכוּשׁ יָלַד אֶת נִמְרֹד... וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר" (בראשית י, ח-י). יש המזהים את אמרפל עם המלך הבבלי הנודע חַמוּרָבִּי, בן דורו של אברהם אבינו, שמלך בשנים 1792 - 1750 לפני הספירה[6]. השם אמרפל נזכר גם בטקסטים באוגרית בתעתיק עמרפ, כאשר האות ל' חסרה. חמורבי עצמו, נודע גם בשם עַמוּרָפִּי[7].
כְדָרְלָעֹמֶר
התורה מציינת שכְּדָרְלָעֹמֶר היה מלך עֵילָם (יד, א). עילם נמנה בראש בני שם (בראשית י, כב) וארצו השתרעה מדרום מזרח לחידקל. השם כְּדָרְלָעֹמֶר מתפרש משפת בני עילם: הרכיב 'כְּדָר', עניינו ככל הנראה הבן-הבכור והרכיב 'לָעֹמֶר' הוא שם אליל עֵילָמִי (Lagamar). לפי זה 'כְּדָרְלָעֹמֶר' פירושו, הבן הבכור של 'לָעֹמֶר'. כמה מן החוקרים הציעו לזהות את כְּדָרְלָעֹמֶר עם kutin-nahunte, אחד ממלכי עילם הנודעים, שמלך בתקופה הנידונה[8].
[1] ארבעת הפסוקים הראשונים מדברים במסע המלחמה הראשון, ואילו מפסוק ה' ואילך מדובר במסע המלחמה השני. כן פירשו: רלב"ג, האברבנאל, שד"ל והמלבי"ם.
[2] נחלקו הפרשנים בביאור הפסוק "וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָרָדוּ" (יד, ד). ע"פ רש"י, המלכים מרדו במשך שלוש עשרה שנה. ע"פ פרשנים אחרים (אבן עזרא, רס"ג ואחרים), המלכים מרדו בשנה השלוש עשרה לשעבודם לכדרלעומר. מחלוקת זו מופיעה גם בבראשית רבה (פרשה מב, אות ו).
[3] מתוך ויקישיבה בערך "מלחמת ארבעת המלכים את החמישה".
[4] לביאור מדוע ים המלח מכונה "עמק השידים", ראה מאמר "עמק השידים – ים האספלט" בפרשה זו.
[5] תלמוד בבלי עירובין נג, א.
[6] שהשתלט על כל ארצות עבר הנהר, וכפה עליהן את חוקי בבל הקרויים גם 'חוקי חמורבי' – נמצאו לפני למעלה ממאה שנים בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בעיר בבל.
[7] פנחס ארצי, עולם התנ"ך: בראשית, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, עמ' 103.
[8] על פי פירוש דעת מקרא, בראשית יד, א.
© כל הזכויות שמורות למחבר
מעניין מאוד כל ההסטוריה הזו
השבמחקתמיד המזרח התייכון היה במרכז העניינים.
חזק וברוך תהיה מכל העמים.