"כי בסוכות הושבתי את בני ישראל"

 מאת: אורן סעיד

הטעם המוזכר בתורה למצות הסוכה הוא זכר לסוכות בהן ישבו בני ישראל במדבר – "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ויקרא כג, מג). נחלקו בתלמוד בבלי לגבי טיבן של סוכות אלו: "תניא: 'כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל' (ויקרא כג, מג) - ענני כבוד היו דברי רבי אליעזר; רבי עקיבא אומר סוכות ממש עשו להם" (סוכה יא, א).  לדעת רבי עקיבא הסוכות שהושיב הקב"ה את ישראל בצאתם ממצרים, היו סוכות של ממש (וכן פירשו: אבן עזרא, רשב"ם), ואילו לדעת רבי אליעזר הסוכות היו ענני הכבוד האלוקי שהיו סכוכים על ישראל במדבר (וכן פירשו: אונקלוס, רש"י, רמב"ן).

רש"י פירש מבאר שלדעת האומר שבני ישראל ישבו  בסוכות ממש, זה היה על מנת להגן עליהם מהשמש: "סוכות ממש - מפני החמה בשעת חנייתן היו עושים סכות" (סוכה, שם). לעומת זאת, הרמב"ן מבאר שלדעת האומר שבני ישראל ישבו  בסוכות ממש, זה היה על מנת להגן עליהם מהגשמים  ומהקור: "ועל דעת האומר סוכות ממש עשו להם (סוכה, שם), החלו לעשותן בתחילת החרף מפני הקור כמנהג המחנות , ולכן ציווה בהן בזמן הזה. והזיכרון, שידעו ויזכרו שהיו במדבר לא באו בבית, ועיר מושב לא מצאו ארבעים שנה, והשם היה עמהם לא חסרו דבר" (ויקרא, שם); וכן ביאר רבי אברהם אבן עזרא: "כי בסכות שהיו עושים אחר שעברו ים סוף סוכות, ואף כי במדבר סיני שעמדו שם קרוב משנה. וכן מנהג כל המחנות. והנה גם זה המועד זכר ליציאת מצרים. ואם ישאל שואל למה בתשרי זאת המצווה, יש להשיב, כי ענן ה' היה על המחנה יומם, והשמש לא יכם. ומימות תשרי החלו לעשות סוכות בעבור הקור" (ויקרא, שם).

יהודים בוכרים מקיימים מצוות סוכות.
אוזבקיסטן. 1900.
מתוך ויקימדיה

סוכות ב"אל עריש"

בחופי אל-עריש ישנו מרכז לגידול עצי דקלים. עריש פירושו בערבית: סוכה וכך גם במקרא "אַף עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה" (שיר השירים א, טז) – הכוונה לסוכת הגפנים הירוקה הסמוכה לבית הקבע.  כל מי שמסתובב בצפון סיני בקיץ ובסתיו רואה סוכות, המשמשות כמגורי הבדואים בעונות החמות [1] - ומכאן מקור השם "אל-עריש". "אל-עריש" מזוהה עם "נחל מצרים" המתואר בתיאור התוואי של הגבול הדרומי של ארץ ישראל בספר במדבר (לד, ה). ר' אשתורי הפרחי בספר "כפתור ופרח" מציין [2]: "וכן קורין לו העם היום ואד אל-עריש כלומר נחל סוכות ...". מגזעי הדקל השתמשו לקורות; בעיקר לבניית סוכות. נמצאו שרידי גזעים בחפירות ארכיאולוגיות, כגון בעין בוקק וביטבתה. החריות הם הענפים היבשים הארוכים, ששימשו את אבותינו לסכך ומשמשים גם כיום בבתי הבדואים, לבניית הקירות ולסיכוך הבתים [3].

אולי ניתן לראות בממצאים באל עריש, תמיכה לדעה שחג הסוכות הוא זכר לסוכות שבנו בני ישראל בנדודיהן במדבר מעצי דקלים; ואולי יש לכך רמז בכתוב: "וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים (=שבעים עצי דקלים)  וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם" (שמות טו, כו).

האתר המקראי "סוכות"

ישנם שני מקומות המכונים במקרא בשם "סוכות" [4]: האחד, 'סוכות' הסמוכה לרעמסס שבמצרים - התחנה הראשונה של בני ישראל בדרכם מארץ מצרים לכנען (שמות יב, לז); והשני הוא עמק סוכות שבעבר הירדן המזרחי; לאחר שנלחם עם המלאך במעבר יבוק הגיע יעקב לסוכות: "וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת" (בראשית לג, יז).

סוכות עתיקות

בשנת 1989, על חוף בית הקברות של המושבה כינרת התגלו שרידיהן של שש סוכות, הקדומות ביותר מסוגן בעולם. כולן היו בנויות מחומר צמחי בלבד [5].

במוזיאון יהדות איטליה שבירושלים  מוצגת סוכה עתיקה מוונציה בת 200 שנה. על דפנותיה צויירו חלונות רחבים שבתוכם מראות הקשורים לסיפור יציאת מצרים [6].

---

[1] ראה מאמרו של רפאל מלכה "ושבעים תמרים" , במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י"ד תשרי תשע"ד, 18.9.2013.

[2] ספר  כפתור ופרח  פרק יא, מהד' בית המדרש להלכה בהתישבות, ירושלים תשנ"ז, עמ' טז. ר' אשתורי הפרחי חי בספרד במאה הארבע עשרה, יצא לסיור של מספר שנים בעולם ואת רשמיו רשם בספר כפתור ופרח. הספר מתאר בהרחבה את מראה ארץ ישראל בתקופה זאת. בנוסף, מכיל הספר אגדות והלכות רבות בעניני ארץ ישראל.

[3] ע"פ מאמרו של גילי חסקין, "התמר", באתר שלו.

[4] להרחבה ראה "המדריך למטייל בשומרון", מאת נתנאל אלינסון ודביר רביב, 2013.

[5] להרחבה ראה באתר מוזיאון הכט, אונ' חיפה, בתערוכה "אהלו II: מחנה דייגים-ציידים-לקטים על חוף הכנרת".

[6] ראה בהמכלול – האנצ' היהודית בערך "הגטו היהודי בוונציה".

© כל הזכויות שמורות למחבר