מספר הגרגירים ברימון

 מאת: אורן סעיד

האמונה שמספר הגרגירים ברימון הוא בדיוק 613, אינה מופיעה בתלמוד אלא בספרים מאוחרים יותר. אמונה זו מבוססת כנראה על סוג מסויים של רימון שבו המספר הממוצע של הגרגרים היה 613.

לקראת ראש השנה, מרבים לעסוק בסימני החג אותם מעלים על שולחן החג, כל אחד ותכונותיו והברכה המיוחדת לו. אחד מסימני החג הוא הרימון, שהברכה שמברכים עליו הוא "שירבו זכויותינו כרמון", כלומר שנקיים מצוות ככמות הגרגירים שברימון. גרגירי הרימון הם בעצם זרעי הרימון, המסודרים בגושים המופרדים ביניהם במחיצות דמויות דפים דקים וצהובים. אמונה עממית יהודית גורסת, שבכל רימון יש בדיוק 613 גרעינים, כלומר תרי"ג (=613 בגימטריא) גרעינים כתרי"ג מצוות. יש לציין שאמונה זו אינה מופיעה בתלמוד אלא בספרים מאוחרים יותר (להלן); מה שכן נאמר בתלמוד בבלי לגבי כמות הגרגירי הרימון: "אפילו ריקנים שבך, מלאים מצוות כרימון" (ברכות נז, א) ומכאן הביטוי "מלא כרימון" שפירושו מלא וגדוש. אם כן, התלמוד בבלי מציין שהרימון מסמל שפע של מצוות ואינו קובע במפורש כי ישנם 613 זרעים ברימון.

הרימון - מספר הגרגירים תלוי
בגודל הפרי ובארץ מוצאו.
מתוך ויקימדיה

כך גם בפירוש "מצודת דוד" על הפסוק בשיר השירים "כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ" (ד, ג) כותב שהרימון מציין שפע  וריבוי: "והנמשל הוא על הסנהדרין שופטי העדה שהם פני הדור, והיו ממולאים בכל חכמה ומדע, כרמון המלאה לה גרגרים" (שם). כך הוא גם כותב על הפסוק בשיר השירים: "שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים" (ד, יג): "רוצה לומר פרי בטנך המתפשטים ונשלחים ממך יהיו מלאי חכמות, כרמון המלאה לה גרגרים " (שם).

החתם סופר (1762-1839) בדרשותיו קובע במפורש כי ישנם 613 זרעים ברימון: "בשידוע כי הרמון יש בו תרי"ג גרעינים נגד תרי"ג מצות ... ואומר אני, אם הגרגרים מרמזים על המצות, א"כ העסיס רמונים, שהוא עיקר הפרי, מרמז על התורה, מעין של דבש עסיס רמונים. נמצא רמון כשהוא בשלימותו מרמז על תלמיד חכם שעוסק בתורה שבה תרי"ג מצות ומקיימם" (חלק ב, עג-עד). כך גם כתב המלבי"ם (1809-1879) לשיר השירים: "כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ - שהוא מלא תרי"ג  גרעינין" (ד, ג).

ישנם כמה סוגים של רימונים הנבדלים ביניהם בארץ מוצאם. כמו כן, פרי הרימון מצוי בגדלים שונים. לפיכך, מספר הגרגירים ברימון תלוי בגודל הפרי ובארץ מוצאו. רימונים שמוצאם מאיראן נוטים להיות קטנים ובעלי גרגירים גדולים ומתוקים. רימונים שמוצאם מארה"ב הם בעלי גדלים שונים והגרגירים שלהם יכולים להיות מרים, חמוצים  או מתוקים.

המספר הממוצע של גרגירי הרימון נע  בין כ-200 לגרגרים לכ-1400 גרגירים [1] (תלוי בסוג הרימון). ניתן היה לחשוב שמספר הגרגירים ברימון הוא פרופורציונאלי לגודל ולמשקל הרימון. ברם, בדיקה סטטיסטית מעלה שאין הדבר לגמרי נכון.  בבדיקת היחס בין הנפח של כלל גרגרי הרימון לבין גודלו ומשקלו, נמצא  שככל שהגודל והמשקל של הרימון גדולים יותר, הנפח של כל גרגירי הרימון ביחד, גדל באופן לוגריתמי [2], כלומר, הנפח גדל רק באופן שולי. דבר זה מוסבר ע"י כך, שברימון גדול, הקליפה עבה יותר באופן משמעותי ביחס לרימון קטן [3].

א"כ, הקביעה שמספר גרגירי הרימון הוא בדיוק 613 אינה נכונה [4], וכנראה התבססה על סוג מסויים של רימון, שהיה נפוץ בתקופת ה"חתם סופר" והמלבי"ם שהובאו לעיל [5], שבו הממוצע של מספר הגרגירים היה 613, או על מקרים בודדים בהם יתכן שמצאו שמספר גרגירי הרימון הוא בדיוק  613.

הרימון – מאפיינים נוספים

הרימון הוא אחד משבעת המינים, ומקורו באיראן. מקור שמו ככל הנראה קשור לגבנונים בראשו, "הרמים" מכל עבריו. במעבדה לחקר ליפידים של הפקולטה לרפואה של הטכניון, גילו שמיץ רימון מונע התפתחות של טרשת עורקים ולסייע בהורדת לחץ דם[6], ובמחקרים רבים נוספים מצאו שהוא יעיל במניעת מחלות סרטן ומחלות אחרות[7].

בשל יופיו של הרימון ובשל ערכו הסמלי, נעשה שימוש רב בצורתו לקישוט בבנייה, במטבעות, בנרות חרס ובכלים אחרים. במקומות שונים ברחבי ארץ ישראל נמצאו עיטורי רימונים מגולפים נמצאו בבתי כנסת עתיקים, למשל, בפסיפס בבית הכנסת בבית אלפא, וכן במטבעות קדומים, למשל במטבע יהודי של המרד הגדול (המאה הראשונה לספירה), מצוייר ענף ועליו שלושה רימונים[8].

שרידי פירות רימון נמצאו באתרים רבים בארץ מתקופות קדומות ביריחו ובערד, דבר המעיד על ביותו וגידולו באזורנו כבר מתקופות קדומותבמחקרים רבים נוספים מצאו שהוא יעיל במניעת מחלות סרטן ומחלות אחרות[9].

---

[1] ע"פ בדיקה סטטיסטית שבצע סטודנט באוניברסיטת קולומביה. ראה הערה בהמשך.

[2] במתמטיקה, לוגריתם (Logarithm) הוא פונקציה הפוכה לפונקציה המעריכית (=חזקה). 

[3] להרחבה ראה במאמר "How many seeds does a pomegranate have?" מאת סטודנט באוניברסיטת קולומביה Alexander Haubold, שערך בדיקה סטטיסטית על גרגירי רימונים.

[4] אמנם במאמר שהוזכר בהערה הקודמת, הוא מגיע לממוצע של 613 גרגירים ברימון. ברם, ניתן לחלוק על כך, מאחר ומספר הרימונים מכל סוג שהוא דגם, הוא שונה (לדוגמא, מאיראן נבדקו 37 רימונים ומסינגפור רק שני רימונים); וקרוב לוודאי שאם יספור רימונים נוספים הממוצע ישתנה.

[5]  ברור  שה"חתם סופר" והמלבי"ם לא הכירו את כל סוגי הרימונים.  ה"חתם סופר" והמלבי"ם ציינו בפירושם את הידע המדעי שרווח בתקופתם, וכנראה רימונים כאלו, בהם הממוצע היה 613 גרעינים או לפחות 613 גרעינים, אלו הרימונים שהכירו והיו נפוצים בתקופתם, במאות ה-18 וה-19.

[6] Aviram M, Dornfeld L. "Pomegranate juice consumption inhibits serum angiotensin converting enzyme activity and reduces systolic blood pressure". Atherosclerosis. 2001 Sep;158(1):195-8.

[7]   Sharma P, McClees SF, Afaq F. "Pomegranate for Prevention and Treatment of Cancer: An Update". Molecules. 2017 Jan 24;22(1):177..

[8] "מטבע יהודי של המרד הגדול", אתר מוזיאון ישראל, ירושלים.

[9] ז. עמר, גידולי ארץ ישראל בימי הביניים, עמ' 171 על התפוצה של הרימון בארץ והממצאים הארכאולוגיים, הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, 2000.

© כל הזכויות שמורות למחבר