חפש בבלוג זה

מילה ביום השמיני

 מאת: אורן סעיד

התורה מצווה למול את התינוקות הזכרים בגיל שמונה ימים. גיל זה מתאים גם מבחינה רפואית.

נאמר בתחילת פרשת תזריע: "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ" (יב, ג). מפסוק זה אנו למדים שמצוות מילה בזמנה היא ביום השמיני ללידת התינוק. מדוע מלים דווקא ביום השמיני?

סיבות רוחניות

א.        ה"ספורנו" מבאר, שביום השמיני, פגה ההשפעה של דם  הטומאה שספג העובר במעי אמו: "וּבְיום הַשְׁמִינִי יִמול - כִּי אָז נִתְעַכֵּל דַם הַנִּדּוּת הַטָמֵא אֲשֶׁר מִמֶנוּ נִזון הַוְלָד בִּמְעֵי אִמו וְטָהֵר הַוְלָד לְהִכָּנֵס בִּבְרִית קודֶשׁ" (ויקרא יב, ג).

ב.        ה"אור חיים" מבאר על פי הזוהר, שהסיבה למילה ביום השמיני, כדי שיעבור על היילוד יום השבת ויתחזק מהארת יום השבת: "ונראה כי כח האמור בדבריהם, הוא מה שאמר בזוהר (תזריע מד. אמור צא ב), שהוא כדי שיעבור עליו שבת ותגיעהו נפש החיונית הנשפעת בעולם ביום השבת כידוע ואז יהיה בן קיימא" (תזריע, יב, ג).

ברית מילה.
יוצר: יחזקאל דוד.
מתוך ויקימדיה

מובא במדרש רבה: "ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר,  משל למלך שנכנס למדינה וגזר ואמר: 'כל אכסנין שיש כאן (=האורחים הבאים לראות את המלך) לא יראו פני עד שיראו פני המטרונא (=המלכה)  תחלה', כך אמר הקב"ה, לא תביאו לפני קרבן, עד שתעבור עליו שבת, שאין שבעה ימים בלא שבת ואין מילה בלא שבת, הדא הוא דכתיב (כמו שכתוב) 'וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן' (ויקרא כב, כז) " (ויקרא רבה כז, י). ע"פ המדרש, מעכבים את המילה עד היום השמיני, כדי שתעבור על היילוד שבת קודם שנימול,  וע"י כך יזכה לקבל פני השכינה קודם המילה[1].

סיבות מבחינה רפואית[2]

א. מיד לאחר הלידה יש ליילוד מספיק גורמי קרישה, שמועברים אליו מן האם. גורמים אלו מתפרקים מהר, בתוך 2-3 ימים, ויש צורך ביצירה עצמית של גורמי קרישה, אשר מבוצעת בכבד. דא עקא, הכבד של היילוד אינו בשל, ולכן בגיל 3-5 ימים, כל תינוק - אפילו בריא ובשל - סובל ממצב של חוסר בגורמי קרישה, וברית מילה בימים אלו היא מסוכנת מחמת החשש לדמם. החל מהיום השישי מתחילים להיווצר גורמי קרישה עצמאיים בכבד של היילוד, וכך הוא מגיע ליום השמיני מוכן מבחינה זו. על כן, בהעדר מחלת דמם בתינוק, וכאשר המילה מבוצעת בצורה נכונה, אין חשש לדימום-יתר בגלל המילה ביום השמיני ואילך. 

סיבה רפואית זו, למילה ביום השמיני, מתאימה לדברי הרמב"ם[3], שציין שטעם מצוות המילה ביום השמיני, היא משום חולשת הוולד: "והיות (ברית) המילה בשמיני, היא מפני שכל בעלי החיים כשיוולד הוא חלוש מאוד בתכלית לחותו, וכאילו הוא עדיין בבטן, עד סוף שבעה ימים, ואז יימנה מ'רואי אויר העולם'; הלא תראה כי גם בבהמות שמר זה העניין: 'שִׁבְעַת יָמִים יִהְיֶה עִם אִמּוֹ' (ויקרא כב, כז), כאילו קודם זה הוא נפל" (מורה נבוכים ג מט).  כך גם מובא במדרש רבה, בשם רבי יודן בר פזי: "ולמה התינוק נימול לשמונה ימים שנתן הקב"ה רחמים עליו להמתין לו עד שיהא בו כחו, וכשם שרחמיו של הקב"ה על האדם כך רחמיו על הבהמה מנין, שנאמר (ויקרא כב, כז) 'וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה' וגו' (ויקרא כב, כז)" (דברים רבה, ו, א).

ב. אין ספק שהמילה כואבת גם ביילוד הרך, ודבר זה מתאשר ע"י התנהגותו של התינוק הנימול בעת המילה ולאחריה, ועל ידי שינויים בתפקוד הלב וההורמונים. אכן, ביצוע הברית עד שלושה שבועות הוא הזמן הטוב ביותר מבחינת התגובה לכאב, שכן עד גיל זה התגובה מצטמצמת לדקות אחדות אחר המילה בלבד. לעומת זאת בין 1-3 חודשים נמשכת התגובה השלילית לכאב למשך יממה; בין 3 חודשים לשנה - התגובה נמשכת 3-4 ימים; ובמבוגר נמשכת תחושת הכאב ואי-הנוחות למשך 7-10 ימים.

ג. מילה בגיל היילוד איננה מותירה השפעה פסיכולוגית שלילית ארוכת-טווח[4].


[1] ראה בפירוש הטורי זהב, יורה דעה, סימן רסה, בהלכות מילה.

[2] באנצקלופדיה הלכתית-רפואית, מאת פרופ' אברהם שטינברג, כרך ד, בערך "מילה", עמ' 467-468, מהדורה ראשונה [הכרך הראשון יצא בשנת תשמ"ח (1988) בהוצאת מכון שלזינגר. הכרך השישי והאחרון הודפס בתשנ"ט (1989)]. הערך המקוון באתר המכון ע"ש ד"ר פלק שלזינגר  ז"ל לחקר הרפואה ע"פ התורה.

[3] להרחבה ראה מאמרו של הרב שמואל אינגבר, "וביום השמיני ימול בשר ערלתו", בדף השבועי של הפקולטה ליהדות, אונ' בר אילן, מספר 232, פרשת שמיני, תשנ"ח, 

[4] יש לציין את דברי הרמב"ם במורה נבוכים: "שאינו מצטער כצער הגדול, מחמת רכות עורו וחולשת דמיונו, כי הגדול יפחד ויקשה הדבר עליו במה שמדמה את המעשה לפני שייעשה" (חלק ג, מט).


© כל הזכויות שמורות למחבר

5 תגובות:

  1. יש לציין שבספר המהפך הרב זמיר כהן מציין:
    ביוני 2000 יצאה לאור המהדורה המעודכנת של ספרו רב-המכר של ד''ר ס.י. מקמילן, הנקרא "אף אחד מן המחלות הללו". בו הוא מציין בפליאה כי בעוד שבימיו הראשונים של התינוק קיים חסר משמעותי בחומרי הקרישה, ואילו לאחר היום השמיני חומרי הקרישה עומדים על רמה מספקת וקבועה הנשארת לאורך כל חיי האדם (100%) – הרי שלקראת היום השמיני מתרבים חומרי הקרישה בקצב מהיר והם עומדים ביום השמיני על רמה של 110%!!

    אפשר לראות בלינק הבא:
    http://www.yahadoot.net/item.asp?id=109&cid=12

    ישר כח אורן!
    ישתבח הבורא!!

    השבמחק
  2. "מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית"

    השבמחק
  3. סעיף ג "מילה בגיל היילוד" - זה ביטוי לא ברור, מה המסר של סעיף ג'?

    השבמחק
    תשובות
    1. יילוד בלשון המקרא וחז"ל [למשל, "כל הבן הילוד היארה תשליכהו"(שמות א כב)] הוא כינוי לרך הנולד סמוך ללידתו והוא כולל גם מי שכבר נולד, וגם מי שעתיד להיוולד.
      בסעיף ג' הכוונה, כשברית מילה מתבצעת סמוך ללידת התינוק, ביום השמיני, היא אינה גורמת לו לבעיה נפשית, כתוצאה מחוויה זו.

      מחק
  4. עכשיו הבנתי :-) תודה

    השבמחק

UA-41653976-1